הסתדרויות, ועדי עובדים, ארגוני עובדים והסכמי עבודה

 

להלן מילים נבחרות מתוך מילון כללי להסכמי עבודה מתוך מילון מעות-אותיות ז-ס:

 

• זכות עמידה לוועד עובדים-על פי פסיקה שנתקבלה בבית דין לעובודה, ועד עובדים יכול להיות עותר ציבורי, אם נתקיימו התנאים המתאימים לכך, על אף שועד עובדים אינו אישיות ציבורית הכשירה לתבוע ולהיתבע. מצב זה עשוי לקרות כאשר הנושא הוא נושא ציבורי מובהק, הנוגע במישרין בלב שלטון החוק.

• חוזה עבודה אישי-חוזה הקובע זכויות וחובות של עובד מסוים ומעבידו, כנגדהסכם קיבוצי. יש איסור לכלול בהסכם כזה הוראות הסותרות את חוקי העבודה. יש ובהסכם כזה נקבע כתנאי לעבודה שהעובד אינו יהיה חבר באיגוד מקצועי ולא יחולו עליו כללי העבודה החלים על עובדים אחרים. 

• חוזה עבודה לתקופה מוקצבת-חוזה עבודה שנקבע בו מועד לסיום הקשר בין העובד למעביד.חוזה כזה פג על ידי קיומו בסיומה של אותה תקופה. סיום החוזה אינו מהווה פיטורים. 

• חוזה עבודה למשימה מוגדרת-חוזה עבודה שנקבע בו כי סיום הקשר בין העובד למעביד יהיה עם השלמת משימה מסוימת. סיום המשימה ובעקבות כך פקיעת החוזה אינו מהווה פיטורים. 

• חוק הסכמים קיבוציים-חוק משנת 1957 (התשי"ז) הקובע מסגרת לקביעת תנאי העבודה של עובדים בדרך קיבוצית. החוק כולל גם אפשרות לקביעת תנאי עבודה באמצעות צווי הרחבה. 

• יחסי עובד-מעביד-בדיני עבודה, קיומו של יחס עובד-מעביד הוא שאלה מרכזית שממנה נגזרים חובות וזכויות. מה שקובע אינו רק ההתקשרותהחוזית שבין הצדדים אלא טיב היחסים שנוצרו למעשה. בעברהמבחן בבית המשפט היה מבחן הפיקוח והשליטה וכיום הדגש הוא על מבחן ההשתלבות - השתלבות העובד במערך האירגוני של החברה. כללית זכויות העובד וחובותיו מוכתבים על פי חוק וזה מה שיקבע בשעה שאחד הצדדים ירצה לנתק את היחסים ביניהם. 

• מאבק מקצועי-פעולה שנוקט ארגון עובדים שכירים לשמור או לשפר את תנאי עבודת חבריו. חלק מדרכי מאבק כזה מוסדרים בחוק ההסכמים הקיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה. 

• משא ומתן קיבוצי-משא ומתן המתנהל בין מעבידים לבין איגודים מקצועיים, במטרה להשיג הסכם ביחס לתנאי שכר (שיעור השכר, שעות עבודה, הטבות שוליות ותנאים נלווים אחרים) ולתנאי עבודה(נשואים בטיחותיים, גהות ובריאות בעבודה, עבודת משמרות, הפסקות וכדומה). הדבר יכול שיעשה ברמה ענפית או ברמה ארצית. התוצאה של משא ומתן זה הוא 'הסכם קיבוצי', שהיום הוא הגורם העיקרי ביצירת מערכות השכר. לגבי הסכם קיבוצי, שיש לו עניין ארצי, מוצא 'צו הרחבה' על ידי שר העבודה, המחיל אותו גם על מי שאינם חברים בגופים שביניהם התנהל המשא ומתן. 

•  

  סכסוך קיבוצי-סכסוך עבודה שבו המסוכסכים הם קבוצה, כגון ארגון עובדים,ועד עובדים וכד', כנגד סכסוך היחיד (גם: סכסוך הרבים).