תקופות מלחמה וחירום לאומי מאופיינות באי ודאות קיצונית, עם חשיפה לאיום קיומי, חוסר בטחון תעסוקתי וכלכלי, צורך בהסתגלות לשינויים ללא שליטה ועוד. גורמים אלו מובילים למתח נפשי רב ולמצוקה רגשית המתקיימים גם בתם המשבר. מצב זה מעצים את השפעה של גורמי סיכון פסיכוסוציאליים הקיימים במרחב התעסוקתי ומעלה מועדות לתחלואה פיזית ונפשית ולפגיעה באיכות החיים של העובד, כמו גם לפגיעה ישירה בתפקוד הארגוני.
במצב זה, ארגונים יכולים לשחק תפקיד מרכזי בקידום Well Being וחווית עובד חיובית. על ידי נקיטת צעדים לקידום בריאות נפשית ואיכות חיים בעבודה, ארגונים יכולים לסייע לעובדים להתמודד עם אתגרי התקופה, לשמור על תפקוד תקין ולשפר את שביעות רצונם מהעבודה.
להלן מספר עקרונות מנחים לפעולה של ארגונים לקידום Well Being וחווית עובד בתקופת מלחמה ואחריה:
הכרה בחשיבות הבריאות הנפשית: ארגונים צריכים להכיר בחשיבות הבריאות הנפשית של העובדים ולהשקיע בה באופן מובנה. על ארגונים לעודד עובדים לשוחח על רגשותיהם ולפנות לעזרה מקצועית במידת הצורך.
יצירת מרחב עבודה תומך: ארגונים צריכים ליצור מרחב עבודה תומך ומכבד, המאפשר לעובדים להרגיש בטוחים ותחושת שייכות. על ארגונים להקפיד על תקשורת פתוחה ואמינה, ולאפשר לעובדים להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות.
הנגשת משאבים: ארגונים צריכים להנגיש לעובדים משאבים המקדמים Well Being וחווית עובד, כגון תוכניות בריאות הנפש, פעילויות גופניות, ימי גיבוש ועוד.
להלן מספר דוגמאות לצעדים ספציפיים שניתן לארגונים לנקוט:
הקמת תוכנית בריאות נפשית: תוכנית זו יכולה לכלול שירותי ייעוץ וליווי פסיכולוגי, הדרכות להעצמה נפשית וניהול מתח, ועוד.
הקמת תוכנית גיבוש וחברה: תוכנית זו יכולה לכלול פעילויות חברתיות, תרבותיות וספורט, המעודדות קשר בין העובדים וחיזוק תחושת השייכות.
התאמת תנאי העבודה לתקופה: ארגונים יכולים להתאים את תנאי העבודה לתקופה, כגון הגדלת גמישות בשעות העבודה, מתן ימי חופשה נוספים, ועוד.
נקיטת צעדים אלו יכולה לסייע לארגונים לתמוך בעובדים בתקופת מלחמה ואחריה, ולשמור על תפקוד תקין ושביעות רצון מהעבודה.
Comments