איך אנשים ברחבי העולם רואים את הבינה המלאכותית AI

איך אנשים ברחבי העולם רואים את הבינה המלאכותית (AI)

הבינה המלאכותית (AI) הפכה לכוח מעצב מרכזי בחיי היומיום, והיא משנה תעשיות, כלכלות וחברות ברחבי העולם. סקרים ודוחות גלובליים שונים מצביעים על תמונה מורכבת ומגוונת לגבי האופן שבו אנשים תופסים את הטכנולוגיה המהפכנית הזו. באופן כללי, הגישות נעות בין התרגשות לגבי הפוטנציאל שלה לבין חשש מהסיכונים וההשלכות שלה.

מודעות כללית וסנטימנט מעורב

• מודעות גבוהה, הבנה משתנה: רוב המבוגרים ברחבי העולם שמעו על בינה מלאכותית, אך רמת המודעות וההיכרות המעמיקה משתנה. מודעות גבוהה יותר נרשמת בדרך כלל במדינות בעלות הכנסה גבוהה יותר, בקרב צעירים, גברים ואנשים בעלי השכלה גבוהה.

• חשש מול התרגשות: באופן מאוזן, החשש גובר על ההתרגשות בקרב רבים. בסקרים שנערכו ב-25 מדינות, למשל, נמצא ששיעור גדול יותר של מבוגרים מודאגים יותר מנלהבים מהשימוש הגובר ב-AI בחיי היומיום. אחוז המודאגים במיוחד בולט בארה"ב, איטליה, אוסטרליה, ברזיל ויוון.

• אופטימיות במדינות מתפתחות: מגמה בולטת היא שבמדינות מתפתחות יש נטייה גדולה יותר לאופטימיות. מדינות כמו הודו, קניה וברזיל מציגות את השיעורים הגבוהים ביותר של דעות "חיוביות מאוד" כלפי AI, ככל הנראה מתוך ציפייה שהטכנולוגיה תוביל ליצירת מקומות עבודה, פיתוח כלכלי ושיפור בשירותים ציבוריים.

• ניטרליות וספקנות במערב: לעומת זאת, במדינות מפותחות כמו ארה"ב, יפן וגרמניה רמת הניטרליות גבוהה יותר, ושיעורי הסנטימנט השלילי הם מהגבוהים. עמדה זהירה זו יכולה לשקף חשיפה גדולה יותר לדיונים על אתיקה של AI, חשש מאובדן משרות ורגולציה.

השפעות צפויות ותחומי דאגה

• השפעה על החיים: רוב הנסקרים בעולם (כמעט שני שלישים) מצפים שמוצרים ושירותים המשתמשים ב-AI ישנו באופן יסודי את חיי היומיום שלהם ב-3 עד 5 השנים הקרובות.

• השפעה על תעסוקה: החשש מאובדן משרות הוא נפוץ, כאשר רבים חוששים ש-AI תחליף את תפקידם בשנים הקרובות, ובמיוחד בקרב בעלי השכלה גבוהה. עם זאת, רבים גם מאמינים ש-AI תשפר את עבודתם.

• יתרונות נתפסים: תחומי היתרון העיקריים של AI נתפסים בדרך כלל בשיפור המהירות, היעילות, ושיפור הנגישות, במיוחד בתחומים כמו אבחון רפואי (לדוגמה, סריקות סרטן) ושיפור החינוך והתחבורה.

• דאגות מרכזיות: הדאגות הבולטות ביותר קשורות ל:

  • נשק אוטונומי (רובם מודאגים).

  • הסתמכות יתר על AI בגיוס עובדים במקום שיקול דעת אנושי.

  • מידע כוזב (דיסאינפורמציה) – רבים חושבים ש-AI תחמיר את הבעיה.

  • מחסור באינטראקציה אנושית (למשל בשימוש ברובוטים לטיפול בבתי חולים).

אמון ורגולציה

• דרישה לרגולציה: יש דרישה ציבורית חזקה לחקיקה ורגולציה בנושא AI. הציבור מרגיש שחוקים ותקנות יגבירו את נוחותם עם הטכנולוגיה.

• אמון ברגולטורים: רוב האנשים נוטים לסמוך יותר על ממשלות המדינה שלהם (או על גופים אזוריים כמו האיחוד האירופי) שיסדירו את השימוש ב-AI באופן יעיל, מאשר על מעצמות זרות כמו ארה"ב או סין. אמון זה משתנה מאוד בין מדינות.

• אמון בחברות: רק כמחצית מהנסקרים ברחבי העולם מדווחים שהם סומכים על חברות המשתמשות ב-AI באותה מידה שהם סומכים על חברות אחרות.

לסיכום, בעוד שהעולם מכיר בפוטנציאל הטרנספורמטיבי של הבינה המלאכותית ובכך שהיא כאן כדי להישאר, הגישה הכללית היא גישה של זהירות. האיזון בין אימוץ החדשנות לבין ניהול הסיכונים האתיים, התעסוקתיים והחברתיים הוא הנושא המרכזי המעסיק את הציבור ברחבי הגלובוס.