אז איך היה?

הכנס התקיים למרות מזג האויר והאובך, בשינויי לו"ז זעירים. המתכנסים כובדו בכניסה בכובע הכנס (נגד אבק ושמש), בשפע של ממתקים (שנחטפו מיד) של קרן אוחיון ממבשרת (ממתקים מרוקאיים), עוגיות "לחם יין" מיהוד, חטיפי שטראוס, ושפע בקבוקי המים של מי עדן .

שפע הכיבוד שנתרם ונרכש, וחולק למתכנסים, סייע לנו לחלק  גם לסגל המקום, לצוות הנקיון,  לפלוגת טירונים שהגיעה למפגש חינוך, לשומרי האתר וכו'. נקווה שהסגל לא ישמין ....תמונות מחזורי צמ"פ ס' וגם פ' שהיו על קיר הכניסה נתרמו למרכז המידע של יד לשריון.

את צהלות המפגש היה קשה להחמיץ. חלק יותר וחלק פחות. את האוירה באוטובוס ההסעה הצפוני שמענו בשיחת טלפון אל האוטובוס, במפגש שני אנשי חוליה טכנית. אחרי 49 שנים הזכרון לא נצרב, לא פעיל במידה סבירה, גם העיניים פחות, וראינו איך עיניים רבות נצמדות לחזה הנושא תג השם.   . שני המ"פים  קבלו וחבשו את כובע המ"פ עם ציון התפקיד ב 67.

במענה לשאלה שנשאלה - שם אתר האינטרנט נבחר בגלל הגרעין הארגוני ויוזמי הכנס, וישאר כזה למען הנצחת המפגש לדורות הבאים.

בכנס השתתפו כ- 80% מחברינו שאישרו הגעה, אחוז גבוה יחסית ככל שידוע לנו. אם נתחשב באלה שהתנצלו על בעיות (גיל) המוכרות לנו,  הרי הנוכחות מגיעה לכמעט 90%.  מספר הנוכחים הכללי כ 150. זה יפה ומוכיח על מהות הכנס וההצלחה באיתור החברים, כמובן גם מעיד על תקשורת  יעילה שהוקמה מול כולם על ידי יוסי אגוזי, היישר מארה"ב לישראל. הגעת חברינו מחו"ל, הייתה הישג  בפני עצמו, ותודה במיוחד לרב טוביה בן חורין שהיה איתנו בששת הימים, וגם בכנס. גם תודה ליחיאל וגיורא, למאיר גרינפלד ובמיוחד ליוסי אגוזי.

הציר המרכזי בכנס הוא מחזור אוגוסט 66 בתקופה  יולי 66-יולי 67 והתמקדות בסיפורי מלחמת ששת הימים. היינו חייבים לתחום זמנים, כי אחרת הכנס היה הופך לכנס גדוד 52 לדורותיו...למרות שניסינו לא לומר לא למבקשים להגיע- דווקא אלה "שלחצו" - נעדרו. חבל.

הכנס פעל לפי תכנית המקור (ראו בעמוד הכנס באתר זה), בשינוי מיזערי בגלל מזג האויר, שבו למעשה רק החלפנו את הסיור בהקרנת סרט. הצלחנו לבצע את קליטת המתכנסים בצורה חלקה ומהירה בזכות יוסי ודינה, קיימנו את טקס היזכור כהלכתו, הנחנו זר, וגם פרח ליד שמות חללי הפלוגות (במלחמות 67-73). שמענו קדיש מהרב טוביה בן חורין (איש צוות בפלוגה ס' ב 67), שכיבד אותנו בבואו במיוחד מקהילתו בשווייץ. טעמנו את הכיבוד הנוסף בפטיו בבניין הראשי, הזכרנו את שמות חברינו שאינם כבר איתנו, הקשבנו ליוסי עם המקאמה על שנות הצבא כפי שכתב לאשתו, שמענו סיפורי חברים וקיימנו שיח חברים. הכרנו מחדש את חברי העבר בפלוגות ס' ו פ', וניסינו לדלג על פער של 49 שנים . התרגשנו לראות חברים שהיו איתנו באש ובדם, תרתי משמע. שמענו סיפורים שמעולם לא סופרו, וחוויות שלא ידענו מאותה תקופה.

ירדנו לאולם מרכבה לשמוע את הפרק הרציני יותר. ראינו את הסרט לזכרו של שאול סולניק ז"ל, חלל פלוגה ס' ואת דברי מיכל אחותו התאומה. בפרק האמנותי הקשבנו לזמיר (נתן קרן-קסוס) מלווה בנגינת הפסנתר של מאיר גרינפלד, שתרם לאוירה גם בדבריו לזכר חברנו אילן וצלר. בארוע היתה נוכחת מיקה, אלמנתו של אילן. 

הרב טוביה בן חורין הביא לנו אתנחתא מעניינת בתחום ראש השנה והחברות, מירה לפידות דיברה על הכוננות לפני המלחמה, זאב בורשטיין חיווה דעתו על אסטרטגיות וסיפר על פ' במלחמה, ויעקב לפידות תיאר את קרבות פלוגה ס'.   התעורר דיון קצר מי נסע מרחק גדול יותר על זחלים....גם על זה יש ויכוח- "למי יש יותר גדול".

את הארוע סיכם משה בורנשטיין בהגות/הגיגים,

ובמילות תודה לכל מי שסייע בהצלחת הכנס(קישור).