יצירת יתרון לאומי: אסטרטגיית הבינה המלאכותית של ישראל למאה העשרים ואחת

יצירת יתרון לאומי: אסטרטגיית הבינה המלאכותית של ישראל למאה ה-21

תקציר מנהלים

הבינה המלאכותית מייצגת את הטכנולוגיה המגדירה של המאה ה-21, המעצבת מחדש באופן יסודי את התחרותיות הכלכלית, הביטחון הלאומי והפיתוח החברתי. עבור ישראל, מדינה שמנצלת באופן עקבי חדשנות טכנולוגית כדי להתגבר על מגבלות משאבים ואתגרים גיאופוליטיים, הבינה המלאכותית מציגה הזדמנות חסרת תקדים לחזק את מעמדה כמעצמת טכנולוגיה עולמית תוך התמודדות עם עדיפויות לאומיות קריטיות.

מסגרת אסטרטגית זו מתווה כיצד ישראל יכולה לבנות ולשמור על יתרונות תחרותיים בבינה מלאכותית באמצעות השקעה שיטתית בתשתית מחקר, פיתוח כישרונות, שותפויות אסטרטגיות והתערבויות מדיניות ממוקדות. ההמלצות מאזנות בין הישגים טקטיים מיידיים לבין מיצוב אסטרטגי ארוך טווח, תוך הכרה שמנהיגות בבינה מלאכותית דורשת מחויבות מתמשכת על פני מימדים מרובים של יכולת לאומית.

הנוף הישראלי הנוכחי של הבינה המלאכותית: חוזקות והזדמנויות

יתרונות קיימים

ישראל נכנסת לתחרות הבינה המלאכותית עם מספר חוזקות ייחודיות המספקות בסיס למנהיגות. המגזר החזק של האבטחה הסיברנטית במדינה יצר מומחיות עמוקה בניתוח נתונים, זיהוי דפוסים וזיהוי איומים אוטומטי - רכיבי ליבה של מערכות בינה מלאכותית מודרניות. יחידה 8200 של צה"ל ויחידות מודיעין קשורות יצרו דורות של טכנולוגים עם כישורים מתקדמים בעיבוד אותות, למידת מכונה וניתוח נתונים בקנה מידה גדול.

מערכת ההון סיכון של המדינה מדורגת בין המתוחכמות בעולם, עם משקיעים המבינים טכנולוגיה עמוקה ויכולים לספק הן הון והן הדרכה אסטרטגית לסטארט-אפים של בינה מלאכותית. האוניברסיטאות הישראליות, במיוחד הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, מקיימות תוכניות מדעי המחשב והנדסה ברמה עולמית עם סגל המבצע מחקר בינה מלאכותית חדשני.

הגיאוגרפיה הקומפקטית של ישראל והחברה המשולבת יוצרות יתרונות טבעיים לפיתוח בינה מלאכותית. המדינה יכולה לשמש כמעבדה חיה ליישומי בינה מלאכותית, מטכנולוגיות עיר חכמה ועד חקלאות מדויקת, המאפשרת איטרציה מהירה בין מחקר, פיתוח ויישום בעולם האמיתי.

פערים אסטרטגיים

למרות החוזקות הללו, ישראל מתמודדת עם מספר אתגרים בפיתוח בינה מלאכותית. למדינה חסרה התשתית החישובית המסיבית המאפיינת מדינות בינה מלאכותית מובילות כמו ארצות הברית וסין. הגישה למערכי נתונים בקנה מידה גדול - חיוניים לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית - נותרה מוגבלת בהשוואה למדינות עם אוכלוסיות גדולות יותר ומערכות אקולוגיות דיגיטליות נרחבות יותר.

תופעת "בריחת המוחות", בה טכנולוגים ישראלים מוכשרים נודדים לעמק הסיליקון ומרכזי טכנולוגיה עולמיים אחרים, מהווה אתגר מתמיד. בעוד שזה יוצר רשתות תפוצות יקרות ערך, זה גם מרוקן מאגרי כישרונות מקומיים החיוניים לבניית יכולות בינה מלאכותית מקומיות.

המחקר הישראלי בבינה מלאכותית, למרות שהוא מעולה באיכותו, נותר מפוזר על פני מוסדות ללא התוכניות הלאומיות המתואמות המאפיינות מדינות מתחרות. המדינה גם מתמודדת עם חוסר ודאות רגולטורית סביב פרטיות נתונים, אתיקה של בינה מלאכותית ושקיפות אלגוריתמית שעלולה להגביל פיתוח ופריסה של מערכות בינה מלאכותית.

מסגרת אסטרטגית למנהיגות בבינה מלאכותית

עמוד 1: תשתית מחקר ויכולת חישובית

ישראל חייבת להשקיע באופן דרמטי בתשתית חישובית כדי לתמוך במחקר ופיתוח של בינה מלאכותית. זה דורש הקמת מרכזי מחשוב בינה מלאכותית לאומיים המצוידים בצרכי GPU האחרונים, מתקני מחקר מחשוב קוונטי ומשאבי מחשוב ביצועים גבוהים הנגישים לאוניברסיטאות, מוסדות מחקר ושותפים מהמגזר הפרטי.

הממשלה צריכה ליצור מכון מחקר בינה מלאכותית לאומי שמתאם מאמצי מחקר על פני אוניברסיטאות ומחבר מחקר אקדמי עם יישומים מעשיים. מכון זה ינהל משאבים חישוביים משותפים, יקל על שיתוף פעולה בין מוסדות ויבטיח שעדיפויות המחקר יתאימו ליעדים אסטרטגיים לאומיים.

השקעה בתשתית edge computing תאפשר לישראל לפתח יישומי בינה מלאכותית מתמחים להגנה, חקלאות ובריאות מבלי להסתמך לחלוטין על שירותי ענן הנשלטים על ידי גורמים זרים. גישה זו משמרת ריבונות נתונים תוך מתן יכולות בינה מלאכותית מתקדמות.

עמוד 2: פיתוח כישרונות ושימור

אסטרטגיית הבינה המלאכותית של ישראל חייבת להתמודד הן עם הכמות והן עם איכות הכישרונות הזמינים. המדינה צריכה להרחיב תוכניות מדעי המחשב והנדסה באוניברסיטאות, עם דגש מיוחד על תוכניות לימודים של בינה מלאכותית, למידת מכונה ומדעי הנתונים. זה כולל יצירת תוכניות דוקטורט חדשות המתמקדות במחקר בינה מלאכותית ומתן מלגות נדיבות למשיכת סטודנטים מובילים.

הקמת תוכנית התמחות בינה מלאכותית לאומית תחבר סטודנטים עם חברות טכנולוגיה מובילות ומוסדות מחקר, מתן ניסיון מעשי תוך בניית רשתות המעודדות פיתוח קריירה מקומי. התוכנית צריכה לכלול רוטציות דרך מגזרים שונים - הגנה, בריאות, חקלאות, פיננסים - כדי לחשוף סטודנטים ליישומי בינה מלאכותית מגוונים.

כדי להתמודד עם בריחת המוחות, ישראל צריכה ליצור חבילות שימור תחרותיות לחוקרי ומהנדסי בינה מלאכותית, כולל מענקי מחקר, תמריצי מס ותוכניות השתתפות בהון העושות הזדמנויות מקומיות תחרותיות כלכלית עם חלופות בינלאומיות. הממשלה צריכה גם להקים תוכניות "בומרנג" למשיכת כישרונות בינה מלאכותית ישראליים העובדים בחו"ל לחזור הביתה עם כישורים מתקדמים ורשתות בינלאומיות.

עמוד 3: אסטרטגיית נתונים ותשתית דיגיטלית

מערכות בינה מלאכותית דורשות כמויות עצומות של נתונים איכותיים לאימון ותפעול. ישראל צריכה לפתח אסטרטגיית נתונים לאומית מקיפה המאזנת בין צרכי חדשנות לבין הגנת פרטיות ודרישות ביטחון. זה כולל יצירת מסגרות חוקיות לשיתוף נתונים בין המגזרים הציבורי והפרטי תוך שמירה על הגנות פרטיות מחמירות.

הממשלה צריכה להקים מאגרי נתונים ספציפיים למגזר בתחומים בהם לישראל יש יתרונות טבעיים - נתוני בריאות ממערכות רפואיות מתקדמות, נתונים חקלאיים מפעולות חקלאות מדויקת ונתוני ביטחון מיכולות ניטור נרחבות. מאגרים אלה יהיו נגישים לחוקרים וחברות מאושרים תחת מסגרות ממשל מתאימות.

ישראל צריכה גם להשקיע בתשתית תקשורת דור הבא, כולל פריסת 5G בכל הארץ והכנה לטכנולוגיות 6G. תשתית זו תאפשר יישומי edge computing ותתמוך בזרמי הנתונים העצומים הנדרשים למערכות בינה מלאכותית מתקדמות.

עמוד 4: יישומי בינה מלאכותית ספציפיים למגזר

ישראל צריכה למקד מאמצי פיתוח בינה מלאכותית במגזרים בהם למדינה יש חוזקות קיימות וצרכים אסטרטגיים. בהגנה וביטחון, בינה מלאכותית יכולה לשפר זיהוי איומים, ניתוח מודיעין ויכולות מערכות אוטונומיות. הקשר ההדוק בין צרכים צבאיים לפיתוח טכנולוגיה אזרחית - סימן היכר של החדשנות הישראלית - יכול להניע התקדמות בינה מלאכותית על פני תחומים מרובים.

בריאות מייצגת תחום עדיפות נוסף, בו מערכת הרפואה המתקדמת של ישראל וכיסוי הבריאות הכללי יוצרים הזדמנויות לאבחון מונע בינה מלאכותית, אופטימיזציה של טיפולים וגילוי תרופות. המדינה צריכה להקים מרכזי מחקר רפואי משופרי בינה מלאכותית המשלבים מומחיות קלינית עם יכולות חישוביות מתקדמות.

החקלאות מציעה הזדמנויות לפתח מערכות בינה מלאכותית לחקלאות מדויקת, ניהול מים ואופטימיזציה של יבולים - טכנולוגיות עם פוטנציאל יצוא משמעותי בהינתן אתגרי ביטחון המזון העולמיים. הניסיון של ישראל עם חקלאות מדברית ומחסור במים יוצר מעבדות טבעיות ליישומי בינה מלאכותית.

הטכנולוגיה הפיננסית מייצגת תחום נוסף בו המומחיות הישראלית באבטחה סיברנטית וניתוח נתונים יכולה לתמוך בפיתוח בינה מלאכותית לזיהוי הונאות, מסחר אלגוריתמי ושירותים פיננסיים מותאמים אישית.

עמוד 5: שותפויות ושיתוף פעולה בינלאומיים

ישראל לא יכולה לפתח יכולות בינה מלאכותית בבידוד. המדינה צריכה להקים שותפויות אסטרטגיות עם מדינות בינה מלאכותית מובילות תוך שמירה על ריבונות טכנולוגית בתחומים קריטיים. זה כולל שיתופי פעולה מחקריים עם אוניברסיטאות וחברות טכנולוגיה אמריקאיות, תוכניות פיתוח משותפות עם שותפים אירופאים ומעורבות סלקטיבית עם מובילי בינה מלאכותית אסיאתיים.

הסכמי אברהם יוצרים הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה בבינה מלאכותית עם מדינות המפרץ, במיוחד בתחומים כמו פיתוח עיר חכמה, אופטימיזציה של אנרגיה וטכנולוגיה פיננסית. שותפויות אלה יכולות לספק גישה לשווקים ומערכי נתונים גדולים יותר תוך שיתוף עלויות פיתוח.

ישראל צריכה גם להשתתף באופן פעיל בדיונים בינלאומיים על ממשל בינה מלאכותית, לעזור בעיצוב סטנדרטים עולמיים לאתיקה, בטיחות וביטחון של בינה מלאכותית. השתתפות זו מבטיחה שמסגרות בינלאומיות תומכות ולא מגבילות פיתוח בינה מלאכותית ישראלי.

המלצות המדיניות

מסגרת רגולטורית

ישראל צריכה לפתח מסגרת ממשל בינה מלאכותית מקיפה המקדמת חדשנות תוך התמודדות עם חששות אתיים וסיכוני ביטחון. מסגרת זו צריכה לכלול הנחיות ברורות לפיתוח ופריסה של בינה מלאכותית, עם תשומת לב מיוחדת ליישומים במגזרים רגישים כמו בריאות, פיננסים וביטחון.

הגישה הרגולטורית צריכה להיות מבוססת עקרונות ולא מתחייבת, המאפשרת התפתחות טכנולוגית מהירה תוך שמירה על פיקוח מתאים. סקירה ועדכון רגולריים של התקנות יבטיחו שהן יישארו רלוונטיות כאשר טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות.

הגנת הפרטיות חייבת להיות מאוזנת עם צרכי חדשנות. ישראל צריכה לפתח מסגרות הגנת נתונים המאפשרות מחקר ופיתוח בינה מלאכותית תוך שמירה על זכויות פרטיות האזרחים. זה כולל יצירת מנגנונים לשיתוף נתונים מאובטח וקביעת נהלי הסכמה ברורים ליישומי בינה מלאכותית.

תמריצים כלכליים

הממשלה צריכה להקים תמריצי מס מקיפים למחקר ופיתוח בינה מלאכותית, כולל פחת מואץ לציוד מחשוב בינה מלאכותית, זיכויי מס לפעילויות מחקר בינה מלאכותית ושיעורי מס חברות מופחתים לחברות המבצעות פיתוח בינה מלאכותית משמעותי בישראל.

יש להקים קרן השקעות בינה מלאכותית לאומית לספק מימון שלב מוקדם לסטארט-אפים ופרויקטי מחקר בינה מלאכותית המתיישרים עם עדיפויות לאומיות. קרן זו תשלים הון סיכון פרטי תוך התמקדות בתחומים בהם כשלי שוק עלולים להגביל השקעות.

ישראל צריכה גם להקים "אזורי בינה מלאכותית" עם ארגזי חול רגולטוריים המאפשרים לחברות לבדוק יישומי בינה מלאכותית תחת מגבלות רגולטוריות רגועות. אזורים אלה יאיצו פיתוח ופריסה של מערכות בינה מלאכותית תוך מתן לרגולטורים ניסיון מעשי בפיקוח על בינה מלאכותית.

חינוך והכשרה

מערכת החינוך דורשת רפורמה מקיפה כדי להכין תלמידים לכלכלה מונעת בינה מלאכותית. זה כולל שילוב חשיבה חישובית ומושגי בינה מלאכותית בסיסיים בחינוך היסודי ותיכוני, הרחבת חינוך מדעי המחשב בכל הרמות ויצירת תוכניות תואר חדשות המתמקדות ביישומי בינה מלאכותית.

תוכניות חינוך למבוגרים והכשרה מחדש צריכות לעזור לעובדים קיימים להסתגל לשינויים מונעי בינה מלאכותית בשוק העבודה. תוכניות אלה צריכות להתמקד בפיתוח כישורים המשלימים ולא מתחרים עם מערכות בינה מלאכותית, כולל פתרון בעיות יצירתי, תקשורת מורכבת והיגיון אתי.

תוכניות פיתוח מקצועי לפקידי ממשלה, שופטים ועובדי מגזר ציבורי אחרים יבטיחו שממשל בינה מלאכותית יתרוץ עם הפיתוח הטכנולוגי. תוכניות אלה צריכות לספק הבנה מעשית של יכולות ומגבלות בינה מלאכותית כדי לתמוך בקבלת החלטות מושכלת במדיניות.

אסטרטגיית יישום

שלב 1: בניית יסודות (שנים 1-3)

השלב הראשוני צריך להתמקד בהקמת תשתיות בסיסיות ומסגרות מוסדיות. פעולות עדיפות כוללות יצירת המכון הלאומי למחקר בינה מלאכותית, השקת פרויקטי תשתית חישובית גדולים והקמת המסגרת הרגולטורית לפיתוח בינה מלאכותית.

במהלך שלב זה, ישראל צריכה גם להשיק תוכניות פיתוח כישרונות מקיפות, כולל תוכניות אוניברسיטה מורחבות, הזדמנויות מלגות ותמריצי שימור לחוקרי ומהנדסי בינה מלאכותית.

יש להקים שותפויות בינלאומיות ראשוניות, החל מבעלי ברית הקרובים ביותר והתרחבות לכלול הסדרי שיתוף פעולה רחבים יותר. ההתמקדות צריכה להיות על הסדרים המספקים גישה למשאבים ושווקים תוך שמירה על ריבונות טכנולוגית ישראלית.

שלב 2: פיתוח יכולות (שנים 3-7)

השלב השני מדגיש פיתוח יכולות בינה מלאכותית ספציפיות במגזרי עדיפות. זה כולל השקת פרויקטי פיתוח בינה מלאכותית גדולים בהגנה, בריאות, חקלאות ופיננסים, עם לוחות זמנים ברורים ומדדי הצלחה.

במהלך שלב זה, ישראל צריכה גם להרחיב שותפויות בינלאומיות ולהתחיל לייצא טכנולוגיות ומומחיות בינה מלאכותית. המדינה צריכה לבסס את עצמה כשותף מהימן לפיתוח ופריסה של בינה מלאכותית, במיוחד ביישומים רגישים הדורשים סטנדרטי ביטחון גבוהים.

מעורבות המגזר הפרטי צריכה להתעצם במהלך שלב זה, עם שותפויות ממשלה-תעשייה התומכות בפיתוח ומסחור של טכנולוגיות בינה מלאכותית. המסגרת הרגולטורית צריכה להיות מעודנת על בסיס הניסיון שנרכש במהלך שלב היסודות.

שלב 3: מנהיגות וחדשנות (שנים 7-10)

השלב האחרון מתמקד בהקמת ישראל כמובילה עולמית בחדשנות ויישום בינה מלאכותית. זה כולל פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית דור הבא, הובלת יוזמות ממשל בינה מלאכותית בינלאומיות ושימוש כמודל לפיתוח בינה מלאכותית אחראי.

במהלך שלב זה, ישראל צריכה גם להתמקד ביישומי בינה מלאכותית המתמודדים עם אתגרים עולמיים, כולל שינויי אקלים, גישה לבריאות וביטחון מזון. יישומים אלה יכולים להניע הן התקדמות טכנולוגית והן מעורבות בינלאומית חיובית.

ההצלחה של השלבים הקודמים צריכה לאפשר לישראל למשוך כישרונות והשקעות בינה מלאכותית בינלאומיים, הפיכת דפוסי בריחת המוחות ההיסטוריים והקמת המדינה כיעד מועדף למחקר ופיתוח בינה מלאכותית.

ניהול וצמצום סיכונים

סיכונים טכנולוגיים

פיתוח בינה מלאכותית נושא סיכונים אינהרנטיים כולל הטיה אלגוריתמית, כשלי מערכת והשלכות לא מכוונות. אסטרטגיית הבינה המלאכותית של ישראל חייבת לכלול נהלי בדיקה ואימות חזקים, במיוחד ליישומים במגזרים קריטיים כמו בריאות וביטחון.

המדינה צריכה להקים תוכניות מחקר בטיחות בינה מלאכותית המפתחות שיטות להבטחת אמינות ושליטה במערכות בינה מלאכותית. מחקר זה צריך להיות משולב עם מאמצי פיתוח בינה מלאכותית מעשיים כדי להבטיח ששיקולי בטיחות מוטמעים בעיצוב המערכת ולא מתווספים כמחשבות שלאחר מכן.

סיכונים כלכליים

אימוץ בינה מלאכותית מהיר עלול לשבש תעשיות קיימות ודפוסי תעסוקה. ישראל צריכה לפתח תוכניות מעבר כלכליות מקיפות שעוזרות לעובדים וקהילות להסתגל לשינויים מונעי בינה מלאכותית. תוכניות אלה צריכות לכלול הזדמנויות הכשרה מחדש, רשתות ביטחון חברתיות ויוזמות פיתוח כלכלי המתמקדות בפעילויות משלימות לבינה מלאכותית.

ריכוז יכולות בינה מלאכותית במספר קטן של חברות או מוסדות עלול ליצור פגיעויות כלכליות. ישראל צריכה לשמור על מערכות אקולוגיות תחרותיות של בינה מלאכותית עם משתתפים מרובים כדי להבטיח עמידות וחדשנות.

סיכוני ביטחון

לטכנולוגיות בינה מלאכותית יש פוטנציאל שימוש כפול משמעותי, עם יישומים בהקשרים אזרחיים וצבאיים כאחד. ישראל חייבת לנהל בזהירות את ההשלכות הביטחוניות של פיתוח בינה מלאכותית, כולל הגנה על טכנולוגיות בינה מלאכותית קריטיות מרכישה או ריגול זרים.

שילוב בינה מלאכותית בתשתיות קריטיות יוצר פגיעויות חדשות שחייבות להיות מטופלות באמצעות אמצעי אבטחה סיברנטית מקיפים. המומחיות הקיימת של ישראל באבטחה סיברנטית מספקת יתרונות בתחום זה, אך איומים חדשים ידרשו חדשנות מתמשכת בטכנולוגיות הגנתיות.

סיכונים אתיים וחברתיים

מערכות בינה מלאכותית יכולות להנציח או להגביר הטיות ואי-שוויון חברתיים קיימים. פיתוח הבינה המלאכותית של ישראל צריך לכלול תשומת לב מפורשת לצדק, שקיפות ואחריותיות במערכות בינה מלאכותית. זה כולל פיתוח שיטות טכניות לזיהוי והפחתת הטיה כמו גם מסגרות ממשל המבטיחות נקודות מבט מגוונות בפיתוח בינה מלאכותית.

השימוש בבינה מלאכותית ביישומי מעקב וביטחון מעלה שאלות חשובות על פרטיות וחירויות אזרחיות. ישראל חייבת לאזן בין צרכי ביטחון לגיטימיים לבין ערכים דמוקרטיים וזכויות הפרט, פיתוח יישומי בינה מלאכותית המשפרים ביטחון מבלי לערער הממשל הדמוקרטי.

מדדי הצלחה והערכה

אינדיקטורים כמותיים

הצלחה בפיתוח בינה מלאכותית יכולה להיות נמדדת באמצעות מספר אינדיקטורים כמותיים. אלה כוללים מספר חוקרי ומהנדסי בינה מלאכותית העובדים בישראל, נפח פרסומי מחקר ופטנטים הקשורים לבינה מלאכותית וכמות השקעות הון סיכון בחברות בינה מלאכותית ישראליות.

אינדיקטורים כלכליים צריכים לכלול תרומת תעשיות בינה מלאכותית לתמ"ג, מספר חברות בינה מלאכותית הממוקמות בישראל וערך יצוא טכנולוגיות בינה מלאכותית. מדדים אלה יפגינו את ההשפעה הכלכלית של מאמצי פיתוח בינה מלאכותית.

מדדים חינוכיים צריכים לעקוב אחר מספר הסטודנטים הנרשמים לתוכניות הקשורות לבינה מלאכותית, שיעורי השמה של בוגרי בינה מלאכותית בתפקידים מקומיים ושיעורי שימור כישרונות בינה מלאכותית בתוך ישראל.

הערכות איכותיות

מדדי הצלחה איכותיים צריכים לכלול מוניטין של ישראל כמובילת חדשנות בינה מלאכותית, איכות והשפעה של המחקר הישראלי בבינה מלאכותית והשפעת המדינה בדיונים בינלאומיים על ממשל בינה מלאכותית.

הפריסה המוצלחת של מערכות בינה מלאכותית במגזרי עדיפות - המודגמת באמצעות תוצאות משופרות בבריאות, חקלאות, הגנה ותחומים אחרים - תספק עדות ליכולות בינה מלאכותית מעשיות.

יכולתה של ישראל למשוך כישרונות בינה מלאכותית בינלאומיים, שיתופי פעולה מחקריים והשקעות תצביע על התחרותיות של המדינה בשווקי בינה מלאכותית עולמיים.

מסקנה

הבינה המלאכותית מייצגת הן הזדמנות חסרת תקדים והן אתגר קיומי עבור ישראל. החוזקות הטכנולוגיות הקיימות של המדינה, תרבות החדשנות והחיוניות האסטרטגית מציבים אותה היטב למנהיגות בבינה מלאכותית, אך הצלחה תדרוש פעולה מתואמת על פני ממשלה, אקדמיה ותעשייה.

המסגרת האסטרטגית המתווה כאן מספקת מפת דרכים לבניית יכולות בינה מלאכותית מקיפות תוך ניהול סיכונים ואתגרים נלווים. היישום ידרוש מחויבות פוליטית מתמשכת, השקעה כספית משמעותית ותיאום זהיר בין מספר בעלי עניין.

הצלחה בפיתוח בינה מלאכותית לא רק תשפר את התחרותיות הכלכלית והביטחון הלאומי של ישראל אלא גם תתרום להתמודדות עם אתגרים עולמיים באמצעות יישומי בינה מלאכותית חדשניים. על ידי שילוב מצוינות טכנולוגית עם מנהיגות אתית, ישראל יכולה לבסס את עצמה כשותף מהימן במערכת האקולוגית העולמית של בינה מלאכותית תוך הבטחת מעמדה כמעצמת טכנולוגיה למאה ה-21.

חלון ההזדמנות למנהיגות בבינה מלאכותית נותר פתוח, אך הוא מצטמצם כאשר מדינות אחרות מאיצות את מאמצי פיתוח הבינה המלאכותית שלהן. ישראל חייבת לפעול באופן נחרץ ושיטתי כדי לנצל את יתרונותיה ולבנות את יכולות הבינה המלאכותית המקיפות הדרושות להצלחה אסטרטגית ארוכת טווח. ההשקעות וההחלטות שיתקבלו בשנים הקרובות יקבעו אם ישראל תצוץ כמובילה בבינה מלאכותית או תישאר עוקבת טכנולוגיה, בתחרות הקריטית ביותר של זמננו.