טינטון מתגבר במשך 30 שנה עלול לגרום לבעיות נוירוטיות ואחרות

האם טינטון מתגבר במשך 30 שנה עלול לגרום לבעיות נוירוטיות ואחרות?

טינטון, המוגדר כתפיסה של צליל בהעדר גירוי חיצוני, הוא תופעה שכיחה המשפיעה על אחוז ניכר מהאוכלוסייה הבוגרת [1]. בעוד שאנשים רבים מסתגלים לטינטון ללא השפעה משמעותית על איכות חייהם, עבור אחרים, טינטון כרוני עלול להוביל למצוקה פסיכולוגית משמעותית ולירידה באיכות החיים [2]. מחקרים מראים כי קיים קשר מורכב בין טינטון, במיוחד כאשר הוא מתמשך ומחמיר לאורך שנים, לבין התפתחות של בעיות נוירוטיות כגון חרדה ודיכאון, כמו גם השפעות קוגניטיביות ורגשיות אחרות [3].

טינטון כרוני והשפעותיו הפסיכולוגיות

טינטון כרוני מוגדר כתפיסת צליל שנמשכת יותר משלושה חודשים [1]. עצם ההתמודדות היומיומית עם צליל טורדני, גם אם בעוצמה נמוכה, עלולה לגרום לתסכול, עצבנות וקושי להתרכז [4]. מ. מילקוב ור. אנדרייבה מציינים כי טינטון אינו נחשב עוד להפרעה בלעדית, אלא יותר כביטוי של גמישות עצבית של נוירונים רב-חושיים לשינויים בסביבתם החיצונית [5]. תפיסה זו מדגישה את האופן שבו המוח מגיב ומסתגל לגירוי הכרוני, אך גם את הפוטנציאל לתגובות שליליות כמו חרדה ודיכאון [5].

א. פטוני ואחרים מצאו כי מטופלים הסובלים מטינטון נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות חרדה-דיכאוניות וירידה באיכות החיים [2]. הסיבות לכך שאנשים מסוימים מצליחים להתמודד עם טינטון כרוני בעוד שאחרים חווים אותו כמגבלה משמעותית עדיין נחקרות, אך נראה כי קיים קשר ישיר בין רמת המצוקה הנגרמת מהטינטון לבין הסיכון לפתח בעיות פסיכיאטריות [2]. מחקרם אף הראה כי למעלה ממחצית מהמטופלים עם טינטון כרוני הראו ציונים התואמים סיכון גבוה לתחלואה פסיכיאטרית נלווית [2].

הקשר בין טינטון, חרדה ודיכאון

מספר מחקרים מצביעים על קשר חזק בין טינטון לבין הפרעות מצב רוח, כגון חרדה ודיכאון [6]. מ. סלוויאטי ואחרים מצאו כי כמעט מחצית מהמטופלים עם טינטון סובלים ממחלות נלוות פסיכיאטריות, כאשר דיכאון, סומטיזציה, אובססיות וחרדה הם הנפוצים ביותר [6]. בנוסף, הם מצאו קשר חיובי משמעותי בין כלי הערכה פסיכופתולוגיים לבין חומרת הטינטון, מה שמצביע על כך שמצוקה פסיכולוגית קשורה באופן ישיר לחוויית הטינטון [6].

מ. דוראי וג. סרצ'פילד סקרו מחקרים רבים ומצאו כי תכונות אישיות ספציפיות, כגון נוירוטיות גבוהה, מופנמות נמוכה, תגובת דחק גבוהה ונטייה לבידוד חברתי, קשורות למצוקה הנגרמת על ידי טינטון [3]. הם גם מצאו כי חרדה ודיכאון שכיחים יותר ובדרגות חמורות יותר בקרב אוכלוסיית הסובלים מטינטון [3]. מחקרים אלה מצביעים על כך שהבנה של תכונות אישיותיות ומאפיינים רגשיים יכולה לסייע בזיהוי אנשים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות פסיכולוגיות כתוצאה מטינטון [3].

השפעת הטיפול בהפרעות נפשיות על טינטון

ס. מלאקוטי ואחרים חקרו את ההשפעה של טיפול תרופתי בהפרעות נפשיות נלוות על טינטון כרוני [7]. הם מצאו כי טיפול תרופתי בדיכאון חמור וחרדה הביא לירידה משמעותית בתסמינים של שתי ההפרעות [7]. עם זאת, לא נמצא קשר ישיר מובהק בין ההפרעות הנפשיות לבין חומרת הטינטון, אלא הודגש כי דיכאון חמור מהווה גורם מפתח להחמרת המוגבלות הנגרמת על ידי הטינטון [7]. הטיפול התרופתי הוביל גם לירידה בחומרת הטינטון ובהשפעותיו המגבילות, מה שמצביע על כך שטיפול בהפרעות נפשיות יכול לשפר את איכות החיים של הסובלים מטינטון [7].

ס. זגר ואחרים מצאו כי קיים קשר בין חומרת הטינטון לבין דיכאון, כאשר קשרים חלשים יותר נמצאו עם חרדה [8]. מחקרם הראה כי חומרת הטינטון קשורה גם לחומרת החרדה והדיכאון בקרב חולי טינטון, וכי כ-20% מהשונות בקשר שנצפה ניתנת להסבר על ידי חומרת הטינטון [8]. מסקנה זו מחזקת את ההבנה כי טיפול בחומרת הטינטון יכול להשפיע לטובה על מצבם הנפשי של המטופלים [8].

גורמי סיכון נוספים

מחקרים נוספים מצביעים על כך שחוויות טראומטיות בילדות, היסטוריה משפחתית של מחלות נפש וגורמים סוציו-אקונומיים יכולים להגביר את הסיכון לפתח בעיות פסיכולוגיות הקשורות לטינטון. לדוגמה, . בלי ואחרים מצאו כי מטופלים עם טינטון דיווחו על רמות גבוהות יותר של התעללות רגשית ופיזית, הזנחה רגשית ופיזית, וכן דיכאון וחרדה, בהשוואה לקבוצת ביקורת בריאה [9]. הם גם מצאו קשר חיובי מובהק בין חומרת הטינטון לבין התעללות פיזית ורגשית, הזנחה פיזית ורגשית, דיכאון וחרדה [9]. ממצאים אלה מצביעים על כך שחוויות טראומטיות בילדות עלולות להפוך אנשים לרגישים יותר לפתח טינטון, דיכאון וחרדה [9].

האשיר עאז ואחרים מצאו כי מחלות נפש של הורים בילדות מגבירות את הסיכון לחרדה ודיכאון בקרב מטופלים עם טינטון והיפראקוזיס [10]. כ-39% מהמטופלים במחקרם דיווחו על מחלות נפש של הוריהם, כפול מהשכיחות באוכלוסייה הכללית [10]. ניתוח רגרסיה הראה כי מחלות נפש של הורים הגדילו משמעותית את הסיכון לחרדה ודיכאון, במיוחד דיכאון [10]. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של בדיקת היסטוריה משפחתית של מחלות נפש בקרב מטופלים עם טינטון והפנייתם לשירותי בריאות הנפש המתאימים בעת הצורך [10].

הבדלים מגדריים

מספר מחקרים בחנו הבדלים מגדריים בתגובה לטינטון ובשכיחות של תחלואה נלווית פסיכולוגית. א. פיורטי ואחרים מצאו כי נשים דיווחו על ערכים גבוהים משמעותית של דיכאון, חרדה ודאגות בהשוואה לגברים [11]. גברים, לעומת זאת, הראו צורך גבוה יותר לשלוט במחשבותיהם [11]. ניתוחי מיתון גילו כי גברים עלולים להתמודד פחות טוב עם רמות גוברות של מצוקת טינטון, מה שמוביל לתסמיני דיכאון מוגברים [11]. ממצאים אלה מצביעים על כך שיש להתאים את הטיפול בטינטון כך שיענה על הצרכים הספציפיים של כל מגדר [11].

פתרונות אפשריים

בהתחשב במורכבות הקשר בין טינטון לבעיות נוירוטיות, גישה טיפולית רב-תחומית היא לרוב היעילה ביותר. גישה זו יכולה לכלול שילוב של טיפולים שונים, כגון:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): טיפול זה מסייע למטופלים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים הקשורים לטינטון [12]. על ידי פיתוח מנגנוני התמודדות בריאים יותר, מטופלים יכולים להפחית את המצוקה הרגשית ואת ההשפעה של הטינטון על איכות חייהם [12].

תרגילי הרפיה: טכניקות הרפיה, כגון נשימה עמוקה, מדיטציה ומודעות קשובה, יכולות לסייע בהפחתת מתח וחרדה הקשורים לטינטון [12]. תרגול קבוע של טכניקות אלה יכול לשפר את הרווחה הכללית ואת היכולת להתמודד עם הטינטון [12].

טיפול בצלילים: טיפול בצלילים כולל שימוש בצלילים חיצוניים כדי להסוות או להסיח את הדעת מצליל הטינטון [13]. זה יכול לכלול מכשירי שמיעה, מחוללי צלילים או מוזיקה מרגיעה. טיפול בצלילים יכול לסייע בהפחתת המודעות לטינטון ולקדם הרפיה [13].

תרופות: במקרים מסוימים, ניתן לרשום תרופות לטיפול בבעיות נלוות כגון חרדה או דיכאון [14]. ס. זגר ואחרים מצאו כי סרטרלין יעיל יותר מפלצבו בהפחתת חומרת הטינטון [14]. קיים קשר בין הפחתת הטינטון לשיפור בתסמיני דיכאון וחרדה [14]. חשוב לדון באפשרויות התרופתיות עם איש מקצוע בתחום הבריאות כדי לקבוע את מהלך הטיפול המתאים ביותר [14].

ייעוץ: ייעוץ יכול לספק למטופלים תמיכה רגשית, הדרכה ואסטרטגיות התמודדות [10]. מטפל יכול לסייע למטופלים לחקור את מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגויותיהם הקשורות לטינטון ולפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר [10]. ייעוץ יכול גם לטפל בכל בעיה בסיסית, כגון טראומה או מתח, שעשויה לתרום לטינטון ולמצוקה פסיכולוגית [10].

מחקרים עתידיים

למרות שהמחקר הקיים מספק תובנות חשובות לגבי הקשר בין טינטון לבעיות נוירוטיות, ישנם מספר תחומים הדורשים חקירה נוספת. אלה כוללים:

מחקרים אורך: מחקרים אורך העוקבים אחר אנשים לאורך תקופה ממושכת יכולים לסייע להבנה טובה יותר של הקשר הסיבתי בין טינטון להתפתחות של בעיות פסיכולוגיות [15]. מחקרים אלה יכולים גם לזהות גורמי סיכון וגורמי הגנה שיכולים להשפיע על התוצאה [15].

מחקרים נוירו-אימג'ינג: שימוש בטכניקות נוירו-אימג'ינג, כגון MRI פונקציונלי (fMRI), יכול לסייע בזיהוי השינויים המוחיים המתרחשים בטינטון כרוני ובקשר שלהם לבעיות פסיכולוגיות [16]. ינגינג וואנג ואחרים מצאו כי פרמטרים של מיקרו-מצבי EEG הקשורים לתסמיני טינטון יכולים לשמש כסמנים נוירופיזיולוגיים, התורמים למחקר עתידי על הערכה אובייקטיבית של טינטון [16]. מחקרים אלה יכולים לספק תובנות לגבי המנגנונים העצביים העומדים בבסיס הקשר בין טינטון לבעיות פסיכולוגיות ולהנחות את פיתוחם של טיפולים ממוקדים יותר [16].

מחקרים ביומרקרים: מחקרים החוקרים ביומרקרים, כגון סמנים דלקתיים או הורמוני לחץ, יכולים לסייע בזיהוי סמנים ביולוגיים הקשורים לטינטון ולבעיות פסיכולוגיות נלוות [17]. ד. קאנג ואחרים סיכמו מחקרים על חולים עם טינטון סובייקטיבי כרוני, ומצאו סמנים ביולוגיים אובייקטיביים ומדידים שיכולים לסייע בזיהוי הפתופיזיולוגיה של טינטון [17]. מחקרים אלה יכולים להוביל לפיתוח בדיקות אבחון וטיפולים ממוקדים יותר [17].

מחקרים התערבותיים: מחקרים התערבותיים הבוחנים את היעילות של טיפולים שונים, כגון CBT, טיפול בצלילים ותרופות, יכולים לסייע בקביעת הגישה הטיפולית היעילה ביותר לטינטון ולבעיות פסיכולוגיות נלוות [18]. ט. מארה ואחרים הראו שיפור משמעותי לטווח ארוך בקשיים שמיעתיים הקשורים לטינטון באמצעות גירוי מוחי ישיר טרנסגולגולתי (tDCS) [18]. מחקרים אלה צריכים להעריך לא רק את ההשפעה על חומרת הטינטון, אלא גם על מדדים של מצוקה פסיכולוגית ואיכות חיים [18].

סיכום

לסיכום, טינטון מתגבר לאורך שנים עלול להוביל לבעיות נוירוטיות ואחרות, כגון חרדה, דיכאון, הפרעות שינה ופגיעה באיכות החיים. הקשר בין טינטון לבעיות אלו הוא מורכב ומושפע מגורמים שונים, כולל חומרת הטינטון, תכונות אישיותיות, חוויות טראומטיות בילדות, היסטוריה משפחתית של מחלות נפש וגורמים סוציו-אקונומיים. גישה טיפולית רב-תחומית, הכוללת שילוב של טיפולים פסיכולוגיים, טיפול בצלילים ותרופות, היא לרוב היעילה ביותר בניהול טינטון ושיפור רווחתם הנפשית של המטופלים. מחקרים עתידיים צריכים להתמקד בחקירת המנגנונים הבסיסיים של הקשר בין טינטון לבעיות פסיכולוגיות ובפיתוח טיפולים ממוקדים ויעילים יותר.

Change Citation Style

Style: CHICAGO

[1] Triyanti, Yuli. 2023. "HEARING AID EFFECTIVENESS ON PATIENTS WITH CHRONIC TINNITUS AND ASSOCIATED HEARING LOSS : SYSTEMATICS REVIEW". None. https://doi.org/10.53555/nnmhs.v9i5.1704

[2] Fetoni, A., Lucidi, D., Corso, E., Fiorita, A., Conti, G., and Paludetti, G.. NaN. "Relationship between Subjective Tinnitus Perception and Psychiatric Discomfort.". International Tinnitus Journal. https://doi.org/10.5935/0946-5448.20160015

[3] Durai, M. and Searchfield, G.. 2016. "Anxiety and depression, personality traits relevant to tinnitus: A scoping review". International Journal of Audiology. https://doi.org/10.1080/14992027.2016.1198966

[4] Alam, MD Sharif and Prasad, C. S. 2021. "Morbidities in Tinnitus". International Journal of Science and Research (IJSR). https://doi.org/10.21275/sr21310223709

[5] Milkov, M. and Andreeva, R.. 2020. "Pathogenesis and treatment of tinnitus in patients with dental disorders". None. https://doi.org/10.14748/orl.v15i1.6688

[6] Salviati, M., et al.. 2014. "Tinnitus: clinical experience of the psychosomatic connection". Neuropsychiatric Disease and Treatment. https://doi.org/10.2147/NDT.S49425

[7] Malakouti, S., Mahmoudian, S., Filli, Jafar, Nojomi, M., and Rabetian, Mahshid. NaN. "The relationship between treatment of mental disorder and chronic tinnitus.". International Tinnitus Journal. https://doi.org/10.5935/0946-5448.20120029

[8] Zger, S., Svedlund, J., and Holgers, K.. 2006. "Relationship between tinnitus severity and psychiatric disorders.". Psychosomatics. https://doi.org/10.1176/APPI.PSY.47.4.282

[9] Belli, ., Saaltc, Eser, and Solmaz, M.. NaN. "Childhood Traumatic Experiences, Depression, and Anxiety Levels in Young Adult Patients with Tinnitus: A Controlled Study". None. https://doi.org/10.5455/pbs.20200419111837

[10] Aazh, Hashir, Danesh, A., and Moore, B.. 2019. "Parental Mental Health in Childhood as a Risk Factor for Anxiety and Depression among People Seeking Help for Tinnitus and Hyperacusis". Journal of american academy of audiology. https://doi.org/10.3766/jaaa.18001

[11] Fioretti, A., Natalini, Eleonora, Riedl, D., Moschn, R., and Eibenstein, A.. 2020. "Gender Comparison of Psychological Comorbidities in Tinnitus Patients Results of a Cross-Sectional Study". Frontiers in Neuroscience. https://doi.org/10.3389/fnins.2020.00704

[12] Hazell, J.. 1989. "Living with Tinnitus . Hallam Richard. 1989 Thorsons Publishing Group: Wellingborough, U.K. ISBN 0-7225-1801-3 Price 4.99 (Paperback)". Journal of Laryngology and Otology. https://doi.org/10.1017/S0022215100110758

[13] Jin, In-Ki, Choi, Soon-Je, Ku, Minseung, Sim, YeonWoo, and Lee, TaeRim. 2022. "The Impact of Daily Hours of Sound Therapy on Tinnitus Relief for People With Chronic Tinnitus: A Randomized Controlled Study.". Journal of Speech, Language and Hearing Research. https://doi.org/10.1044/2022_JSLHR-21-00651

[14] Zger, S., Svedlund, J., and Holgers, K.. 2006. "The Effects of Sertraline on Severe Tinnitus Suffering-A Randomized, Double-blind, Placebo-Controlled Study". Journal of Clinical Psychopharmacology. https://doi.org/10.1097/01.jcp.0000195111.86650.19

[15] Zger, S., Svedlund, J., and Holgers, K.. 2001. "Psychiatric Disorders in Tinnitus Patients without Severe Hearing Impairment: 24 Month Follow-up of Patients at an Audiological Clinic: Alteraciones psiquitricas en pacientes con tinnitus sin hipoacusia severa: Seguimiento durante 24 meses en una clnica audilogica". Audiology. https://doi.org/10.3109/00206090109073108

[16] Wang, Yingying, Zeng, Peiying, Gu, Zhixiang, Liu, Hongyu, Han, Shuqing, Liu, Xinran, Huang, Xin, Shao, Liyang, and Tao, Yuan. 2024. "Objective Neurophysiological Indices for the Assessment of Chronic Tinnitus Based on EEG Microstate Parameters". IEEE transactions on neural systems and rehabilitation engineering. https://doi.org/10.1109/TNSRE.2024.3367982

[17] Kang, D., Kim, Sung-Soo, Park, D., Kim, Sang-Hoon, and Yeo, S.. 2021. "Objective and Measurable Biomarkers in Chronic Subjective Tinnitus". International Journal of Molecular Sciences. https://doi.org/10.3390/ijms22126619

[18] Mare, T., et al.. 2022. "Long-term effect of transcranial direct current stimulation in the treatment of chronic tinnitus: A randomized, placebo-controlled trial". Frontiers in Psychiatry. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2022.969800